שאלות נפוצות ותשובות

אם לא מצאתם מענה עבור שאלתכם במאגר התשובות, שילחו לנו אותה ותקבלו תשובה בהקדם.

הקלק על המעטפה, לטופס אלקטרוני לשליחת שאלה

 

 
 

שאלה : יש לי תוכי בודד בבית איזה מחלות כדאי לי לבדוק?

תשובה : מחלות הכלמידיה והסלמונלה הינן מחלות העלולות לעבור לבני אדם דרך הפרשות התוכי. מחלת המקור והנוצות הינה מחלת כשל חיסוני העלולה לגרום לתמותת התוכי. המלצתנו הינה לבדוק את התוכי למחלות אלו.

 

 

שאלה: כמה זמן בדיקת דם שנלקחה בעזרת הקיט מחזיקה מעמד?

תשובה : עקרונית הדם על הקיט מחזיק זמן רב, אך ישנה סכנה של התפתחות פטריות וזיהומים אחרים, על כן אנו ממליצים לשלוח את הדם כמה שיותר מהר לאחר לקיחתו. כמו כן לאחר דימום בע"ח על הנייר הסופג הסטרילי יש ליבש אותו מספר דקות באוויר על מנת למנוע התפתחות פטריות שעלולות למסך את התוצאות. הדמים נשמרים במעבדה עד לכ3 חודשים.

 

 

שאלה : כמות הדם שיש לקחת מהתוכי על מנת לבצע בדיקות?

תשובה : עקרונית כמות מזערית של דם מספיקה, אך על מנת שנוכל לתת תשובות מהימנות בזמן הקצר ביותר אנו ממליצים לדמם כ – 1 ס"מ על הנייר בצורה שהדם יהיה ספוג בנייר ויגיע לצידו השני. צורך זה נובע על מנת שיהיו לנו יותר בקרות עבור הבדיקות וכמו כן אם הפקת הדם איננה תקינה שיהיה כמות מספקת של דם על מנת שנוכל לנסות ולהפיק שוב.

 

 

 

שאלה : איזה פרטים לכתוב על טופס הגשת בדיקות מעבדה?

תשובה : בחלקו העליון יש למלא את פרטי השולח על מנת שנוכל למסור את תוצאות הבדיקות, אם בכתובת המגורים, בכתובת האימייל, בפקס או טלפונית. חלקו האמצעי של הטופס הינו פרטי בע"ח. חלק זה מורכב ממס' הסידורי של כל ערכה הניתנת על ידנו, סוג הציפור, סימן זיהוי – שבב/ טבעת/ שם וכד. שם הבעלים של הציפור (שאינו בהכרח השולח) והבדיקות השונות אשר ניתן לבצע. יש לסמן מהן הבדיקות הרצויות. בחלקו התחתון של הטופס ישנה אפשרות לציון מספר הערכות אשר ברצונך ופרטי התשלום (כרטיס אשראי/מזומן/צ'ק). טופס אשר מגיע למעבדה יבוצע אך ורק לאחר שנחתם על הזמנת שירות.

 

 

שאלה : קיבלתי תשובה חיובית לגבי פתוגן (גורם המחלה), מזה אומר?

תשובה : תשובה חיובית לפתוגן משמעותה, נוכחותו בדגימת הדם שסופקה למעבדה. הפתוגן הינו גורם המחלה, אך תשובה חיובית יכולה לנבוע מנוכחותו בדם גם במצב רדום, כאשר בע"ח נשא של המחלה, אחרי ולפני הופעת המחלה. על מנת לדעת האם בע"ח הינו חולה יש להיוועץ עם וטרינר אשר יכול לזהות האם בע"ח חולה ע"פ הופעת סימנים קליניים רלוונטיים למחלה.

 

 

שאלה : נמצא במעבדתכם שהתוכי הינו חיובי למחלה, איזה טיפול אני צריך להגיש?

תשובה : במקרה זה יש להיוועץ יש לגשת לווטרינר ולהיוועץ עימו.

 

 

שאלה : אינני יודע איך לדמם תוכי, האם אני יכול להביא את התוכי או שתסבירו לי טלפונית איך לעשות זאת?

תשובה : הוראות ללקיחת בדיקה לציפורים נמצאות באתר, אך במקרה כזה המלצתנו הינה לגשת לווטרינר על מנת שידמם אם התוכי, או להיעזר באדם בעל ניסיון בכך. אין אפשרות להביא תוכי למעבדה על מנת שנדמם, מכיוון ששטח המעבדה נשמר סטרילי וגישת תוכים ובע"ח אחרים איננה מורשה.

 

 

שאלה : כמה זמן מרגע הגעת הבדיקה למעבדה אני יקבל תשובות?

תשובה : ברגע שהבדיקה מגיע למעבדה באמצעות הדואר היא נכנסת לעבודה. בכל בוקר הבדיקות נכנסות לעבודה. כל בדיקה שמגיע באמצעות שליח, או ישירות אלינו אחרי 9-10 בבוקר תיכנס לעבודה יום למחרת. מרגע כניסת הבדיקה לעבודה אנו מתחייבים לספק את התשובות תוך שבוע ימים. באם התשובות יתקבל במעבדה לפני כן הן תימסרנה מיד לשולח.

תשובה תימסר לשולח בלבד, לאחר הזדהות באמצעות מספר לקוח !!!

כמו כן תשובות נמסרות רק לאחר הסדר התשלום!!!

 

 

שאלה: התקשרת לקבל תשובות למעבדה ומבקשים ממני להזדהות עם מספר לקוח, מזה? ואיך אוכל לדעת מהו מספר הלקוח שלי?

תשובה : על מנת שנוכל לשמור על חיסיון הלקוחות אשר שולחים בדיקות למעבדה, יצרנו עבור כל לקוח מספר זיהוי. על מנת לקבל תשובה טלפונית של תוצאות הבדיקות יש להזדהות עם מספר הלקוח. לקוח אשר איננו יודע מהו מספר הלקוח שלו יכול לפנות למעבדה ולאחר הזדהות ראויה יסופק לו מספר הלקוח. צורך זה נוצר עבורו לאחר מספר ניסיונות של אנשים להזדהות בשם אחר על מנת לברר תשובות, עד כה הצלחנו לבלום תופעה זאת, אך על מנת להקל עלינו ולשמור על חיסיונכם מעתה מספר הלקוח הינו מחייב!!

 

 

שאלה : באמצעות איזו שיטת אבחון מתבצעות הבדיקות במעבדה?

תשובה : שיטת האבחון מתבססת על PCR(Polymerase Chain Reaction) . במקרה של זיהוי פתוגנים, השיטה זאת מגבירה מקטעים ספציפיים בגנום הפתוגן הנדרש על מנת שנוכל לזהות נוכחותו בדם התוכי. שיטה זאת רגישה וישירה, בשונה משאר השיטות הקיימות בארץ המתבססות על זיהוי נוכחות נוגדים (אשר מופיעים רק בשלבים שהמחלה מתפרצת או לאחר המחלה). במקרה של זיהוי זוויג הציפור, מקטעים ספציפיים בגנום התוכי מוגרים על מנת לזהותם. כאשר הבדיקה מתקבלת למעבדה, דבר ראשון הדנ"א עובר הפקה מהנייר הסופג. איכות ההפקה נמדדת ורק אם עומדת בתקנים, הדנ"א עובר לשלב ההגברה באמצעות PCR . התוצר המוגבר של הריאקציה מוטען על ג'ל אשר מפריד את התוצרים על סמך גודל. הבנד הרלוונטי מזוהה באמצעות צביעה עם חומר המקרין ב UV . התוצאות מצולמות ומפוענחות על ידי הגורמים המוסמכים לכך. כל סט של בדיקות המתבצעות במעבדה, מלווה בביקורות חיוביות ושליליות. משמע, ביקורת חיובית הינה דם הנגוע בפתוגן אותו מאבחנים וביקורת שלילית, דגימה נקייה מהפתוגן. ביקורות אלו נותנות לנו אינדיקציה לגבי איכות הריאקציות שהתבצעו. באם הביקורות לא יוצאות כנדרש כל התהליך נבדק ונעשה שוב. התוצאות הנמסרות על ידינו הינן סופיות לאחר ווידוים.

 

 

שאלה : באיזה מקרים אני יכול למסור במקום דם נוצות?

תשובה : המלצתנו הינה לשלוח למעבדה דם מספג בנייר הסטרילי שבערכה. אם ברצונך לבדוק זוויג הציפור או מחלת המקור והנוצות בחלק מהשלבים הקליניים שלה, ניתן לשלוח נוצות חזה קטנות או נוצות דם! נוצה שנשרה איננה מכילה תאים בבסיס הנוצות אשר מהם מפיקים דנ"א ועל כן אין לשלוח נוצות אלו! שאלה : אין לי ערכה שלכם וברצוני לשלוח דם לבדיקה, מה לעשות?

תשובה : במקרה זה אנא צור/י קשר עם המעבדה ושנשלח לך קיטים באמצעות הדואר. כמו כן ניתן להגיע למעבדה לשם קבלת קיטים. אנו ממליצים לשלוח בערכות המסופקות על ידינו מכיוון שהן עוברות סטריליזציה באמצעות UV אשר מפרק כל דנ"א זר שבטעות יכול לזהם את הדגימה! אם ברצונך לשלוח בדחיפות את הדגימה ואין לך ערכה בנמצא, ניתן להספיג את דם הציפור עם נייר סופג נקי ככל האפשר, אשר לא היה בקרבת ציפורים אחרות.

 

 

שאלה : אני הוא הבעלים של התוכי וברצוני לקבל את תוצאות הבדיקות, אך הן נשלחו ע"י אדם המעוניין לקנות את התוכי ממני, האם אוכל לקבל את התשובות?

תשובה : אנו מחויבים למסירת תוצאות האבחון אך ורק לשולח הבדיקות, אשר שלם עבורם. על מנת לקבל תשובות יש לקבל את אישור השולח!

 

 

שאלה: מהן הסימנים הקליניים של המחלות? ושלבי ודרכי הדבקה?

תשובה : התשובה הינה כללית ועבור אבחון מדויק יש לגשת לווטרינר!

 

מחלת המקור והנוצות (וירוס)- סימנים קליניים : פגיעה במערכת החיסון , איבוד נוצות, התפתחות לקויה של הנוצות, פגיעה במקור, דיכאון ואיבוד משקל. ברוב המקרים זו היא מחלה סופנית!

ציפור נשאית למחלה או שהמחלה בשלבי דגירה לא תראה סימנים קליניים ולכן הדרך היחידה לבדוק נשאות הינה באמצעות PCR .

דרכי העברה והדבקה בין ציפורים : רמת ההדבקה והסימנים הקליניים תלויים בזן הנגיף (=וירוס), מין הציפור, גילה והמצב החיסוני שלה. העברת הנגיף מציפור אחת למשניה הינה דרך האוויר, מגע ישיר של הציפורים, הפרשות מפתח הביב (=לשלשת), כלי אוכל ואבק נוצות.

 

פוליומה (וירוס) - סימנים קליניים: אובדן תנועתיות בזפק, פליטת מזון, נפיחות בטנית, דיכאון, איבוד תאבון, איבוד משקל, שלשולים, פגיעה בניצוי, קשיי נשימה, דימומים פנימיים ומוות!

דרכי העברה והדבקה בין ציפורים : ציפור ששרדה את הוירוס נשארת נשאית לכל ימי חייה ומידת הפצת הנגיף משתנה בין הציפורים הנגועות.

נשאות ניתן לאבחון, אך ורק באמצעות שיטת ה PCR .

אנו ממליצים לבדוק כל ציפור הנכנסת ללהקה או לשם ריבוי, ולבודד את הציפור עד לקבלת התשובות על מצבה!

פצ'קו (וירוס)- סימנים קליניים: דיכאון, איבוד תאבון, פליטת מזון, הפרשות מהאף, דלקת לחמית העין, סימנים עצביים ועלול להוביל למוות!

זהו נגיף ההרפס שלרוב מתפרץ בזמן עקה (סטרס). לעיתים מופיע אך ורק זיהום אשר עלול לגרום למוות הציפור.

דרכי העברה והדבקה בין ציפורים :????

 

כלמידיה (חיידק טפיל)- סימנים קליניים: שלשולים, סימני מערכת הנשימה (כגון: הפרשות מהעיניים והאף, קשיי נשימה), חוסר תאבון, רזון, טמפ' גוף נמוכה וסימור נוצות, פגיעה בכבד ובכליות.

זהו חיידק שלרוב מתפרץ בזמן עקה (סטרס).

דרכי העברה והדבקה בין ציפורים : ציפור יכולה להיות נשאית, ללא סימנים קליניים, ולהפריש את החיידק במשך שנים רבות. העברה יכול ה להתבצע דרך הפרשות, האוויר, אבק נוצות ודרך האם הנגועה לביצה.

המחלה עלולה לעבור לבני אדם ולכן חשוב לוודא שהציפור איננה חולה או נשאית, במקרה של תוצאה חיובית יש חובה לדווח לווטרינר!!!

 

סלמונלה (חיידק)- סימנים קליניים: חולשה, חוסר תאבון, שלשולים. במקרים כרונים הופעת דלקת פרקים, דלקת לחמית העין ונזק לאיברים פנימיים (כבד, טחולן, כליה או לב). כמו כן עלול גרום לתמותת עוברים.

דרכי העברה והדבקה בין ציפורים : בעיקר דרך האוויר, מגע ישיר הפרשות עיניים, לשלשת ואבק נוצות. כמו כן עלול לעבור מהאם הנגועה לביצה.

המחלה עלולה לעבור לבני אדם ולכן חשוב לוודא שהציפור איננה חולה או נשאית !!!

 

מיקופלסמה (חיידק)- סימנים קליניים : מחלות נשימה (שיעול, הפרשות מהאף, הצטברות הפרשות סביב העיניים וקשיי נשימה) , פגיעה בייצור ביצים, פגיעה בגדילה, דלקת לחמית העין.

זהו חיידק שלרוב מתפרץ בזמן עקה (סטרס).

דרכי העברה והדבקה בין ציפורים : לרוב דרך האוויר, כאשר צפיפות רבה של ציפורים מגדילה את הסיכון.

 

 

Human Endocrinology | Molecular Veterinary Diagnostics | Biotechnology R&D | Home
© Karnieli Ltd 2007. All rights reserved.